ישי אדר, תמיר אלברט, אלון כהן ואהד פישוף נפגשו בתיכון לאמנויות בירושלים באמצע שנות השמונים. ב-1986, כשהיו בני 17, עם כהן בתופים, אלברט בגיטרה, אדר בקלידים וקלידי באס ופישוף בקלידים, גיטרה ושירה, הם הקימו את להקת נושאי המגבעת.

הם החלו להופיע במועדונים בירושלים הופעות בעלות מימד ויזואלי ותיאטרלי מפותח. מאוחר יותר החלו להופיע גם בתל-אביב. ב-1988 יצא לאור אלבום הבכורה של הלהקה. הוא הודפס בקסטה בלבד בהפקת חברת התקליטים של האוזן השלישית, נמכר בשתי מהדורות של שבע מאות עותקים כל אחת. באותן שנים היתה נושאי המגבעת חלק מגרעין קטן של להקות שהתקבצו סביב מועדון בפרגוד בירושלים והיוו את ראשיתה של תרבות-נגד מקומית.

ב-1989 עזב ישי אדר את ההרכב ואת מקומו תפס הבסיסט אדם הורוביץ. שנה לאחר מכן הצטרף להרכב הגיטריסט רם אוריון. ב-1991 הוחתמו נושאי המגבעת בחברת הד ארצי שם הוציאו את אלבומם השני, "מי רצח את אגנתה פאלסקוג", בהפקת שלומי ברכה.

ב-1992 הגיעה הלהקה לסוף דרכה. הרכב של הלהקה שכלל את פישוף, אוריון ואדר יצא באותה שנה לסיבוב הופעות שתואר כמסע האשכבה של נושאי המגבעת, וכלל גרסאות אלקטרוניות לשירים משני האלבומים בנוסף לקטעים חדשים. הורוביץ, כהן, אלברט ואוריון ליוו באותה שנה את צביקה פיק בהופעות קאמבק שלו.

מאז פירוק הלהקה ב-1992 הניבה ההשפעה המתמשכת שלה על התרבות הישראלית סרטים דוקומנטריים, ערבי מחווה, מאמרים אקדמיים ורומן.